<h1>רבינו ירוחם נ"ב ח"ה</h1>
<h2>דף נא.</h2>
דברי' המותרין ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם פי' אבל שלא בפניהם מותר כך פשוט בפסחים והא דאמרינן דשלא בפניהם מותר דוקא מנהג גרוע שלא נעשה ע"פ ת"ח אבל מנהג חשוב שנהגו בני המקום על פי ת"ח ות"ח עמהם אי אתה רשאי להתירו אפילו שלא בפניהם כך כתבו המפר' והתוספות. ועוד כתבו חלוק אחר כי דוקא מנהג שנהגו להחמיר על עצמם לסייג ולפרישות ואז אי אתה יכול להתירו בפניהם אפילו שלא נעשה ע"פ ת"ח אבל מנהג בטעות שנהגו שהיו סבורים שהיה אסו' אתה רשאי להתירו בפניהם ואם נשאל מתירין לו.
ועוד פשוט נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם. ויש לו ללכת אחר מנהג המקום שהלך לשם אם דעתו להשתקע שם בין לקולא בין לחומרא ואז אין נותני' עליו חומרי מקום שיצא. וכמו כן אם דעתו לחזור למקומו אין נותנים עליו חומרי מקום שהלך לשם ונוהג במקומו ודוקא בצנעא אבל בפרהסיא אל ישנה מפני המחלוק' אפי' שיצא ממקום מחמירי' למקו' שמקילין ינהוג קולא עמהם ודוקא בדבר שניכר בו שנוי מנהג ויש לו לעבור על מנהג מקומו שיצא משם מפני המחלוקת כיון דאין בו אסור דאוריתא אלא שנהגו בו איסור להחמיר עליהם.
<h2>דף ע:</h2>
כהן מטמא לנשיא כשאין שיעור לקוברו כמו שכתבתי בנתיב כ"ח בח"א כך פשוט בירושלמי [ברכות פ"ג ה"א, נזיר פ"ז ה"א], לרב לא יטמא אם יש לו שיעור והשיעור כתבתי בנתיב כ"ח בחלק א' כך פשוט בירושלמי כי היא בעיא ולא איפשיטא.
